מחקרים במרכז SEED
EMI - לחקר התפתחות המנטליזציה והאמפתיה במעבר לאמהות ובינקות
דר' דפנה דולברג, דר' רונית רוט חנניה
לקריאה על צוות המחקר
המעבר להורות מהווה חוויה משמעותית ודרמטית המערבת הסתגלות פיזיולוגיות, פסיכולוגית, חברתית והתנהגותית. חוויה זו מתחילה בהיריון וממשיכה בחודשים הראשונים לאחר הלידה. המעבר להורות עשוי להיות מקור לאושר או לחילופין להוביל למצוקה, ובמקרים אחרים - להוביל להתפתחות דיכאון במהלך ההיריון או לאחר הלידה. ידוע כי מנטליזציה ואמפתיה אימהית הינם גורמי מגן המאפשרים לאימהות להתמודד עם הדרישות ההוריות החדשות, ומעודדות יחסי הורה-ילד בריאים והשלכות חיוביות בקרב ילדים.
מחקר EMI הינו מחקר אורך, בו משתתפות אימהות לילד ראשון. המחקר בוחן את חשיבות קשר אֵם-ילד המתהווה מלידה וכן למיסודו אחריה. המחקר משלב פרדיגמות שונות ומתודולוגיות מגוונות הכוללות מדדים פיזיולוגיים, קוגניטיביים, התנהגותיים ורגשיים. מטרת מחקר EMI הינה לבחון את התרומה של אמפתיה, מנטליזציה, פסיכופתולוגיה וסגנון התקשרות אימהיים הנמדדים בהיריון וכן טמפרמנט התינוק - להסתגלות והמנטליזציה האימהית לאחר הלידה וליכולת האמפתית של התינוק בגיל 6 חודשים.
בהריון ראשון ומתרגשת? מעוניינת להשתתף במחקר המלווה אמהות טריות במעבר להורות?
RIPPLE - לחקר התפתחות התינוק והמשפחה
דר' דנה שי
לקריאה על צוות המחקר
מחקר אורך רחב היקף, בו משתתפות 105 משפחות המצפות לילד ראשון. המחקר בוחן את חשיבות הקשר הראשוני בין הורים ותינוקות, משלב ההיריון ועד גיל 6 שנים. המחקר משלב פרדיגמות ומתודולוגיות מגוונות, הכוללות מדדים פיזיולוגיים, הורמונאליים, גנטיים והתנהגותיים. כל זאת בניסיון לבחון לעומק ובאופן מקיף את התופעות הנחקרות מנקודות מבט פסיכוביולוגית.
נושאי המחקר המרכזיים סובבים סביב מנטליזציה, הורות, יחסי זוגיות, אינטראקציות הורה-ילד, וויסות חושי ורגשי ובעיות התנהגות. ההיקף יוצא הדופן של המחקר הביא לייצור של נתונים רבים ומגוונים, שבהמשך תורגמו למחקרים רבים – שחלקם עדיין מתנהלים. כמו כן, עדיין עולים ממתאים שונים מתוך בסיס הנתונים העצום של המחקר.
המחקר ליווה את הזוגות המשתתפים החל משלב הלידה ובמשך כמה נקודות זמן לאחריה. מתוך המטלות השונות, השתתפו ההורים בסימולציות עם בובה מתוכנתת המדמה התנהגות תינוק, באינטראקציות זוגיות ומשפחתיות שונות בביתם ובמעבדה וכן עברו ראיונות עומק.
המחקר מצליח לנבא ברמה גבוהה כיצד ייראו הקשר בין ההורים לילדם, הדינאמיקה המשפחתית, תכונות מסוימות שהילד יאמץ וכן את קצב ההתפתחות הקוגניטיבית, הרגשית והחברתית.
Atypical Empathic Responding of 6-month-olds as an Early Marker for Subsequent ASD
Diagnosis
דר' רונית רוט חנניה ודר' מעיין דוידוב
המחקר עוסק באיתור מוקדם של לקות בספקטרום האוטיסטי (ASD) בקרב תינוקות בסיכון. תחומי המחקר העיקריים הינם ASD ואמפתיה בינקות. מטרת המחקר המרכזית הינה לבחון האם העדר אמפתיה והעדפת אובייקטים על פני אנשים בגיל 6 חודשים, מנבאים אוטיזם בגיל 18 חודשים.
במחקר משתתפים תינוקות בני 6 חודשים, שהנם אחים או אחיות של ילדים שאובחנו עם ASD. במקביל למדגם האחים והאחיות המהווים אוכלוסייה בסיכון, קיים מדגם נורמטיבי של תינוקות (שאין להם אח או אחות שקיבלו אבחנה) שעוברים את אותן הבדיקות.
במסגרת המחקר, בגיל 6 חודשים נבדקת היכולת האמפתית של התינוקות וכן העדפה לדימויים אנושיים על פני תמונות אובייקטים באמצעות מכשיר מעקב עיניים. בנוסף, נבחנת האינטראקציה של התינוקות עם הוריהם, ומועברים שאלונים הנוגעים להתפתחות התינוקות.
התינוקות נבדקים שוב בבתיהם בגיל 9 ו-12 חודשים . נבחנת היכולת האמפתית, וכן נערכת תצפית סינון המתייחסת לסימנים מוקדמים לאוטיזם.
בגיל 16 חודשים, נערך סינון בסיוע שאלון להערכת הסיכון לאוטיזם. במידה ובתצפית הסינון ובשאלון זה נמצא כי התינוקות בסיכון, הם עוברים אבחון פסיכולוגי התפתחותי מלא כולל ADOS ואבחון רפואי בגיל 18 חודשים. זאת על מנת לבחון האם התינוקות עונים לקריטריוני אבחנת ASD.
יעילות התערבות טיפולית בשנת החיים הראשונה
דר' דנה שי, דר' דפנה דולברג וגב' חמוטל רז שילוח
לקריאה על צוות המחקר
מסלול התפתחותם הקוגניטיבי, הרגשי והחברתי של תינוקות ופעוטים אשר חשופים לקשיים משפחתיים, חסכים, ותנאי חיים קשים - נמצא בסיכון. מחקרים מראים כי התערבויות טיפוליות בגיל הרך עשויות להוות גורם מגן, המונע התפתחות פתולוגיה אצל פעוטים אלה ומאפשר להחזירם למסלול התפתחות בריא. אוכלוסיית התינוקות והפעוטות במעונות הרב תכליתיים של ויצו חשופה בחלקה לקשיים כלכליים וחברתיים ומשפחתיים. המרכז לטיפול הורה תינוק (ע״ר) פועל מזה כשנתיים במעונות הרב תכליתיים של ויצו ביפו, ומציע התערבויות טיפוליות לתינוקות ופעוטות בסיכון והוריהם.
כיום פועלות במעונות 2 תכניות התערבות טיפוליות. הראשונה הינה טיפולי הורה-תינוק. תינוקות עד גיל שנתיים והוריהם מופנים לטיפול ע"י צוות הניהול של המעון בשיתוף עם צוות המרכז לטיפול הורה תינוק. טיפולים אלו נערכים ע"י פסיכולוגיות קליניות מצוות המרכז, המומחיות בהתערבויות בגיל הרך. התכנית השנייה הינה ליווי התפתחותי רגשי לתינוקות ופעוטים במעונות. תכנית ייחודית זו כוללת שיתוף פעולה בין המרכז לטיפול הורה תינוק ובית הספר למדעי ההתנהגות של המכללה האקדמית ת"א-יפו. סטודנטים לתואר ראשון במדעי ההתנהגות מלווים תינוק/פעוט (עד גיל 3, ללא ההורה) אחת לשבוע במשך שנה, תוך הדרכה צמודה והכשרה בליווי רגשי והתפתחותי מפסיכולוגית קלינית.
מטרת המחקר הינה בחינה אמפירית של יעילות תכניות ההתערבות המוצעות ע"י המרכז לטיפול הורה תינוק בשני מעונות רב תכליתיים של ויצ״ו, באמצעות השוואה של תפקוד התינוקות והפעוטות לפני ואחרי ההתערבות הטיפולית. כקבוצת השוואה לקבוצת ההתערבות, נבחרה קבוצת תינוקות מקבילה מאותם מעונות ביפו שלא השתתפו בתוכניות ההתערבות המוצעות ע"י המרכז לטיפול הורה תינוק.
הערכת תפקוד הפעוטות כוללת שאלונים (שני שאלונים המועברים למטפלת המעון ושאלון אחד המועבר לעובדת הסוציאלית של המעון) ותצפית מצולמת של אינטראקציה של האֵם והתינוק. כל המדידות יועברו לפני ואחרי ההתערבות, כאשר מטרתן להעריך את התפקוד חברתי רגשי של התינוק.
