תוכן ההרצאה 

היכולת הרפלקטיבית של ההורה ואנשי החינוך, לעצור, להתבונן ולבחון- מה עומד בבסיס
ההתנהגות של הילד/ה והיכן זה פוגש אותי ההורה/מחנכת, הנה יכולת בסיסית ומרכזית ביצירת קשרים מיטיבים החשובים להתפתחות הבריאה של הילדים.
בתהליך זה ההורה מפתח יכולת להבין טוב יותר את הילד/ה ואת עצמו בקשר וכך להעניק לילד/ה סביבה טיפולית טובה יותר המותאמת לצרכי הילד/ה. עמדה זו תורמת ליצירת התקשרות בטוחה ומהווה בסיס לפיתוח של בטחון עצמי ודימוי עצמי חיובי.
אולם, העומסים ומצבי הלחץ ביומיום, מצמצמים את היכולת הרפלקטיבית. מצב זה בעייתי במיוחד כאשר מדובר בגידול ילדים, נוכח העוצמות הרגשיות המעורבות בעבודה זו, בן אם מדובר בילדים האישיים בבית או בילדים במסגרות החינוך. לכן, יש חשיבות מכרעת בתרגול יכולת זו על מנת ליעל ולשפר את השימוש בה, גם בעתות לחץ ואי- ודאות.

הסטינג הקבוצתי, מהווה מסגרת מתאימה במיוחד לפיתוח וקידום יכולת רפלקטיבית. משתתפי הקבוצה מהווים כמעין "היכל של מראות", אשר יחד עם המנחות, מחזקים את היכולת לחשיבה ולתקשורת רפלקטיבית. בהרצאה, יתואר מודל "דואט", מודל עבודה לפיתוח יכולת רפלקטיבית, תוך התייחסות למשמעות של הטיפול הקבוצתי בהעצמת יכולות רפלקטיביות. כמו כן, יוצגו ממצאים מחקריים המדגישים את יעילותו של מודל "דואט", חושפים תהליכים משמעותיים המצויים בבסיס היכולת הרפלקטיבית, ולפיכך מהווים מטרה עיקרית לשינוי בטיפול.