"עץ של פרנציפים" / הילה רשף קליין
ישנם מצבים שחוזרים על עצמם בכל בית, מצבים שאני קוראת להם "לא מצליחים לרדת מהעץ". יש רגע כזה בתוך מאבק מול הילד/ה שלי שאני יכולה להקשיב לעצמי ולשמוע את הקול בראש שאומר- "פרנציפ אני לא מסכימה"!
זה רגע חשוב, לעצור בו ולהבין שלא אני ההורה מובילה כאן את המצב אלא ה"פרנציפ" עצמו.
כשאני כאמא מובילה את המצב, קל לי יותר להישאר בחמלה ואמפתיה כלפי הילד/ה שלי. אני מנסה להזכיר לעצמי- אמא לא מטפסת על עצים של פרנציפים אלא שולחת יד לעזור לילד/ה שלה לרדת מהעץ שלו.
כשמערכת יחסים נשענת על הקשרות טובה חזקה ובריאה יש מקום לסנן את הקונפליקטים ולשאול את עצמי: "מה שווה להתעקש עליו לעומת מה מיותר?"
איפה יש לי קונפליקט קבוע עם הילד/ה שלי על משהו שהוא יותר "עץ של פרנציפים" מאשר ערך ליבה שאני מאמינה, שמוביל למאבק מיותר שמתגלגל ויוצא משליטה.
נסו לשאול את עצמכם/ן – מי מטפס כאן על עץ ולמה?